#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך היה שופר של מקדש פיו מצופה זהב, הא תניא בברייתא לפסול מצופה זהב?	שלא במקום הנחת פיו הברייתא מכשירה, וכך היה במקדש.	<br/>ראש השנה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תרי קלי משתמעי או לא? (פרט). ואלו מקרים הובאו בזה?	מחד גברא לא משתמעי, כדאמרינן דשמור וזכור אין האוזן יכולה לשמוע.</p><p dir='rtl'>מתרי גברי בחביבא שומעים, כשופר וחצוצרות, וכן בהלל ומגילה.</p><p dir='rtl'>בלא חביבא לא משתמעי, ולכן אין בתורה ב' קוראים או מתרגמים.	<br/>ראש השנה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך יוצאים יד""ח שופר במקדש ואף שיש חצוצרות?<p></p><p dir=""rtl"">ומדוע שופר מאריך?</p><p dir=""rtl"">ומהיכן הוכיחו דשמע סוף תקיעה בלא תחילה לא יצא לס""ד ולמסקנא?</p>"	לס&quot;ד שופר מאריך שיצאו בסוף תקיעה.</p><p dir='rtl'>והקשו מהא דהאריך בשניה כשתים לא יצא בב', ודחו דלא פסקינן חדא תקיעה לב'.</p><p dir='rtl'>והקשו מהא דתוקע לבור ודות לא יצא, ולא אמרינן שיצא בתחילת תקיעה קודם שיתערבב הקול.</p><p dir='rtl'>וע&quot;כ דסוף תקיעה בלא תחילה לא יצא, ול&quot;מ אריכות השופר. אלא הוא משום דבמידי דחביב תרי קלי משתמעי. ושופר מאריך להודיע שמצוות היום בשופר.	<br/>ראש השנה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע שופר של ר""ה מצופה זהב ובתעניות של כסף? (2)"	א. בתעניות עושים כסף כמו חצוצרות כסף לכינוס העדה, ותענית נמי עניין כינופיא.</p><p dir='rtl'>ב. בתענית משום דהתורה חסה. ובר&quot;ה זהב דכבוד יו&quot;ט עדיף.	<br/>ראש השנה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תוקעים בחצוצרות עם השופר ובשופר עם חצוצרות במקדש ובגבולין ומנ&quot;ל?	במשנה מבואר דעושים כן במקדש. </p><p dir='rtl'>ויש מהאמוראים שתקנו כן גם בגבולין.</p><p dir='rtl'>אך למסקנת הגמ' תוקעים בהם רק במקדש, דכתיב בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'.	<br/>ראש השנה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה חילוק כן יש בתפילה בין ר&quot;ה ליובל ואליבא דמי?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש עם הא דתנן במתני' דשווה?	אליבא דר&quot;א דבר&quot;ה נברא עולם, רק בר&quot;ה אומרים זה היום תחילת מעשיך, וביובל לא.</p><p dir='rtl'>ושווה דתנן הוא על שאר הדברים.	<br/>ראש השנה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין השופרות דלהלן לתקיעה:</p><p dir='rtl'>ארוך וקצרו?</p><p dir='rtl'>גרדו והעמידו על גלדו?</p><p dir='rtl'>ציפהו זהב מבפנים ומבחוץ?</p><p dir='rtl'>נתן שופר בתוך שופר?	"קצרו וגרדו כשר.<p></p><p dir=""rtl"">זהב מבפנים פסול, מבחוץ אם אין מעכב את התקיעה כשר.</p><p dir=""rtl"">שופר בתוך שופר, שמע קול פנימי יצא, קול חיצון לא יצא. דמחיצות הפנימי מפסיקות התקיעה.</p>"	<br/>ראש השנה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין שופר שהפכו?</p><p dir='rtl'>ובאיזה אופן הפכו?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט?	פסול.</p><p dir='rtl'>ולא רק הפכו כי כיתונא, אלא גם שקיצר את הארוך והאריך את הקצר.</p><p dir='rtl'>ומשום דכתיב והעברת, דרך העברתו בעינן.	<br/>ראש השנה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין שופר שהוסיף עליו או שניקב וסתמו, במינו ושלא במינו? (לת""ק ולר' נתן).<div>ובאיזה אופן איירי?<br><p></p><p dir=""rtl"">ובאיזה אופן הכשירה המשנה את הסתימה לכו""ע?</p></div>"	לת&quot;ק גם במינו פסול, לר' נתן במינו כשר שלא במינו פסול.</p><p dir='rtl'>לל&quot;ק דריו&quot;ח אף ר&quot;נ לא הכשיר מינו אלא כשנשאר רובו כשר. לל&quot;ב הא דפסל שלא במינו הוא כשאינו רוב. ובמינו גם כה&quot;ג כשר.</p><p dir='rtl'>המשנה הכשירה בניקב וסתמו כשאין מעכב את התקיעה.	<br/>ראש השנה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין שופר שנסדק לאורכו ושנסדק לרחבו?</p><p dir='rtl'>וכמה שיעור תקיעה?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בהיה קולו עבה או דק או צרוד?	נסדק לארכו פסול, לרחבו כשר אם נשאר בו שיעור תקיעה.</p><p dir='rtl'>והשיעור שיאחזנו בידו וישאר בו לכאן ולכאן.</p><p dir='rtl'>כל הקולות כשרים בשופר.	<br/>ראש השנה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין קדחו ותקע בו?</p><p dir='rtl'>ובאיזה אופן החידוש?</p><p dir='rtl'>ומה החידוש?	כשר.</p><p dir='rtl'>והחידוש כשקדח בזכרותו.</p><p dir='rtl'>וקמ&quot;ל דמין במינו אינו חוצץ.	<br/>ראש השנה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התוקע לתוך הדות, האם יוצאים ידי תקיעה?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש סתירת המשנה והברייתא בזה?	במשנה מבואר דרק אם קול שופר שמע יצא ולא קול הברה. ובברייתא איתא דיצא.</p><p dir='rtl'>וביאר ר&quot;ה דהעומדים בבור יצאו, ושעל שפת הבור לא יצאו אם שמעו קול הברה.	<br/>ראש השנה דף כז		
